קשר בין תאונת דרכים להחמרה במצב רפואי

תגובות 0 על ידי ב פסקי דין
1 בפברואר 2014
פסק הדין ניתן ב-יום רביעי 10 ספטמבר 2008
בתי המשפט
בית משפט מחוזי חיפה ברע003385/08
בש"א 12258/08
בש"א 13195/08בפני כבוד השופטת
ס' נשיאה ש' וסרקרוג תאריך: 10/09/2008
בעניין: אלמוני, ת"ז 27527654 המבקש/המערער
– נ ג ד –
1. אמניר תעשיות מיחזור בע"מ
2. המגן חברה לביטוח בע"מ
המשיבות
בשם המבקש: עו"ד זכי כמאל
בשם המשיבות: עו"ד גב' נעמי אלסטר
פסק-דין
1. בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת איילת דגן) מיום 3/6/08 בתיק בש"א 7372/08 במסגרת התיק העיקרי – ת"א 11214/01, שם נדחתה בקשת המבקש למנות מומחים רפואיים, לצורך קביעת נכותו הצמיתה, כתוצאה מתאונת דרכים שבה היה מעורב, בעת שנהג על מלגזה, ביום 25/8/94, וזאת לאור הסכמת הצדדים לרבות הודעת המבקש לנהל התיק לפי סע' 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). קיימת קביעת מל"ל, ולפיכך הורה בית המשפט כי יש לראות קביעה זו, כקביעה הקובעת.
2. בהחלטה שניתנה על-ידי ביום 1/7/08, נדרש המבקש להשלים ולהגיש עותק מן הבקשה למינוי מומחים שהוגשה על-ידו בבימ"ש קמא. המסמכים הנוספים הוגשו, וכמו כן המציאו המשיבות עותק מתגובה שהוגשה על ידם בנושא הבקשה למינוי מומחים, בערכאה הדיונית.
בהחלטה מיום 17/7/08, הוריתי על מתן תשובה לבקשה, וכמו כן הוצע לברר קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין המחלה שפרצה בשנת 1997, וזאת לאור פסק הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת ההליכים המקבילים המתקיימים בין הצדדים.
 תשובת המשיבים התקבלה לתיק.
לאחר עיון חוזר בבקשה, בתשובה ובמסמכים שצורפו, יש מקום ליתן רשות ערעור מסויגת ומותנית בתנאים.
הרקע וההליכים הקודמים:
3. להלן יובאו עיקרי הדברים וההליכים שננקטו על ידי המערער:
3.1 המערער נפגע כאמור בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה ביום 28/5/94, בעת שנהג על מלגזה. לטענתו, נפגע בחלקי גופו השונים, ובמיוחד בגב, בצוואר ובאגן.
התאונה הוכרה, כאמור, כתאונת עבודה והמערער אף קיבל דמי פגיעה, עבור התקופה מ- 28/8/94 – 18/9/94.
3.2 לאחר התאונה טען המערער, כי חלה הידרדרות במצבו הרפואי, לרבות סיבוכים גסטרולוגיים קשים. בספטמבר 1997 אובחן המערער בבית חולים הלל יפה בחדרה, כסובל מפיסורה והוא אף נותח. ובהמשך התלונן המערער על התקפי פרכוס וחולשה בכל חלקי גופו לרבות סחרחורת. עקב כך, הופנה המערער לרופא תעסוקתי ולוועדה הרפואית של מבטחים, אשר המליצה על הפסקת עבודתו.
3.3 ביום 30/9/01 הגיש המערער תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לקבלת דרגת נכות מעבודה.
3.3.1 וועדה רפואית של המל"ל קבעה ביום 21/1/02, כי דרגת נכותו הצמיתה של המערער מיום 19/9/94 היא בשיעור של 0%. באותה וועדה ישבו אורטופד ונוירולוג שהסתמכו גם על חוות הדעת של המומחה לכלי דם, ד"ר אסא יעקב. הוועדה קבעה, כי לא נותרה למערער נכות מבחינה אורטופדית – נוירולוגית או כירורגית, כתוצאה מהתאונה.
3.3.2 המערער טען להחמרת מצבו. בהחלטה שניתנה על ידי וועדה רפואית לעררים של המל"ל ביום 16/10/02, העמידה הוועדה את השאלה הבאה לדיון:
"אם הפגיעות בתאונה, משנת 1994 יכלו לגרום לכאב הבטן שהחל
ב-1997, וכן לעצירות ולפיסורה בגינה נותח".
 הוועדה הרפואית לעררים השיבה בשלילה על השאלה האמורה ושללה את הקשר בין המחלה בגינה נותח לבין תאונת הדרכים, ובלשונה:
"התשובה שלילית על הסף. אין פגיעות מסוג הפגיעות שהנ"ל נפגע בתאונת הדרכים יכולות לגרום בשלב מאוחר לכאב בטן. הוועדה דוחה את הערר".
בהתאם לכך נרשם בשנית כי דרגת נכותו היציבה של המערער מיום 19/9/04 עומדת על שיעור 0%.
3.3.3 בערעור שהוגש על-ידי המערער לבית הדין האזורי בחיפה בתיק ב"ל 3486/02, עתר המערער ייבדק על-ידי מומחה גסטרולוג, וכן טען כנגד העדר מומחה בתחום בעת הדיון, בדחיית תביעתו על הסף.
בית הדין לעבודה דחה אף הוא את הבקשה, בפסק דין שניתן ביום 26/5/08.
בית הדין לעבודה ביסס מסקנתו, בין היתר, על הנימוקים הבאים:
הסמכות לקבוע דרגת נכות רפואית של מבוטח מכוח חוק נתונה לוועדה הרפואית לעררים בלבד, וסמכות התערבות של בית הדין היא בשאלה משפטית בלבד;
בנושא הגסטרולוגי, חזר בית הדין וציטט את השאלה העקרונית שהציגה וועדת הערר, וכן ציטט את התשובה וקביעת וועדת הערר. בית הדין חזר וציין כי מדובר בקביעה בתחום הרפואה שהיא בסמכות בלעדית של הוועדה;
באשר לנושא האורטופדי, הדגיש בית הדין כי לא היו בפני הוועדה תלונות בתחום זה, ואין מקום להסתמך על חוות דעת רפואית שניתנה לאחר הדיון בוועדה;
בקשר לטענה בדבר תגובה פוסט טראומטית, ציין בית הדין כי טענה זו הועלתה כהשערה וככזו, לא הייתה חובה על וועדת הערר לדון בה.
3.3.4 המערער הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בפסק דין שניתן ביום 09/05/04, אושר הסדר פשרה בין הצדדים, ולפיו הוסכם כי:
"עניינו של המבקש יוחזר לוועדה אשר בהרכבה ישבו מומחים בתחום הגסטרואנטרולוגיה והפסיכיאטריה. בפני הוועדה יובאו כלל המסמכים הרפואיים, לרבות המסמכים בחתימת ד"ר תמנע נפתלי מהתאריכים 07.02.02 ו- 19.9.02. בהתייחס לחוות דעת היועצים ולמסמכים הרפואיים שבפניה, תבחן הוועדה ותקבע, האם יש קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין תלונות המבקש בתחום הגסטרואנטרולוגי (הן באופן ישיר והן כתוצאה מ- P.T.S.D.), הוועדה תנמק החלטתה. יובהר, כי המשיב יעשה כל שניתן לכלול בהרכב הוועדה מומחים מן התחומים המפורטים לעיל. למצער תסתייע הוועדה ביועצים מומחים בתחומים אלה".
3.3.5 הוועדה הרפואית לעררים בהחלטתה מיום 27/9/04, קבעה שיש לאבחן את בעייתו של המערער ומקורה על מנת למצוא קשר או חוסר קשר לתאונה בוודאות, ולכן הורתה הוועדה על:
(1) חוות דעת חיצונית של מומחה גסטרואנטרולוג, המומחה למוטיליות של מערכת העיכול.
(2) אינפורמציה שתכלול תוצאה אינדיסקופיות שביצע המערער בעבר, כולל הבדיקה הראשונה בשנת 1997 וגיליון מעקב של רופא מטפל – כלומר תיק רפואי כללי מלא לפני ואחרי התאונה מיד בשנת 1994.
לאחר קבלת המסמכים הנ"ל, היה על הוועדה לסכם את מסקנותיה בהעדרו של המערער.
המערער לא נבדק מבחינה פסיכיאטרית, מאחר שהוועדה שללה היווצרות בעיות וצורך בטיפול בתחום זה.
3.3.6 ביום 4/5/08 הגיש המערער בקשתו למינוי מומחים רפואיים בתחומים: האורטופדי, נוירולוגי, הפנימי והגסטרואנטרולוגי, וזאת לאור  התמשכות ההליכים במל"ל.
 בהחלטה שניתנה על ידי בימ"ש קמא ביום 3/6/08, קבע ביהמ"ש, כי דינה של הבקשה להידחות, וזאת בעיקר מן הנימוקים הבאים:
לאחר ישיבת קדם המשפט מיום 20/3/08, איפשר ביהמ"ש מערער להגיש בקשה מנומקת בנושא מינוי מומחים רפואיים ע"י ביהמ"ש על אף שלא נקבעה לו נכות צמיתה במל"ל, במסגרת זמן של 20 ימים, ואם ימנע מלעשות כן, ידון התיק בהסתמך על חוות דעת רפואית אשר העמידה את נכותו של המערער על 0%.
למרות האמור, לא הגיש המערער כל בקשה ואף לא השיג על תוכנה. הגשת הבקשה למינוי מומחים רפואיים ביום 4/5/08, הייתה תוך התעלמות מהחלטה שניתנה ע"י ביהמ"ש ביום 29/4/08.
כמו כן קבע ביהמ"ש, כי כל עוד לא שונתה קביעת הוועדה הרפואית, וההחלטה הקיימת שרירה, הרי שזו המחייבת.
מעבר לכך, הדגיש ביהמ"ש, כי על המערער היה להיבדק על-ידי מומחה ולהביא לוועדה חוות דעת גסטרולוגית, ומשנמנע מלעשות כן, הרי שאין מקום לאפשר לו לפתוח את נושא המינויים הרפואיים במסגרת הדיון בביהמ"ש. מה עוד שבקשתו אינה נתמכת בתצהיר.
לפיכך קבע בימ"ש קמא ביום 3/6/08 את התיק להוכחות ליום 6/7/08.
טענות בעלי הדין:
4. המערער טוען, שלאור פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה והחלטת וועדת ערר לאחר אותו פס"ד, תלוי ועומד הנושא בפני המל"ל, ואין למעשה כל קביעה לנכות חלוטה, עד היום. עוד הפנה המערער לסעיף 6 לחוק הפיצויים, שעניינו בהבאת ראיות לסתור.
בנסיבות אלה, אין למעשה קביעה סופית וחלוטה על ידי המל"ל, ולכן אין למנוע מינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש.
ככל שיגיע ביהמ"ש למסקנה, כי מדובר בקביעה סופית של המל"ל, הרי שיש לראות בקשתו כבקשה להבאת ראיות לסתור.
 עוד טען המערער, כי קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל אינה  בגדר של קביעה על פי דין, לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים וזאת מאחר שלא מילאה, לפחות בתחום גסטרואנטרולוגי על הדרישה של בית הדין הארצי לעבודה, מה עוד שישנה התמהמהות עד כדי סחבת בהליכים במסגרת וועדת המל"ל.
5. בתשובת המשיבים הודגש כי על אף החלטת בית הדין הארצי לעבודה, לא בוטלה קביעתה של הוועדה הרפואית לעררים שהעמידה את נכותו של המערער על 0%, שהיא הנכות הקובעת על פי דין, לפי סעיף 6ב לחוק.
הסכמה של המערער לנהל את התיק לפיה הסעיף הנ"ל, היא הסכמה דיונית שאין להתיר לו לחזור ממנה, ואין לאפשר מערער לעבור ממסלול למסלול ולבחור לעצמו מסלול הנוח לו על פי התוצאה הטובה בעיניו. לעניין זה, מפנות המשיבות לרע"א (י-ם) 3059/07 שמואל והבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2007(3) 9042.
מבחינה עובדתית, מדגישות המשיבות כי קיימת קביעה בתחום הגסטרואנטרולוגי כי אין קשר סיבתי בין תלונות המערער לתאונה.
יתר על כן, ביום 27/9/04 נתכנסה הוועדה הרפואית בעקבות פסק הדין של בית הדין לעבודה, הבהירה הוועדה הרפואית שבשל חלוף הזמן הרב לאחר התאונה שבה היו פגיעות בשלד, ומבלי שיש  הוכחה לפגיעה אחרת, יש קושי לקשר בין תלונותיו של המערער לבין התאונה, ולכן בחרה הוועדה להורות מערער להיבדק על ידי גסטרואנטרולוג, לאור החלטת בית הדין הארצי.
משבחר המערער שלא למלא אחר החלטה זו, עומדת בעינה קביעת המל"ל כי אין קשר סיבתי לתלונות של המערער בתחום הגסטרואנטרולוגי, ולכן הנכות הקובעת היא בשיעור של 0%.
דיון ומסקנות:
6. אין חולק כי ההליך צריך היה להתנהל על פי ההסכמה הדיונית עליה הוסכם, קרי; לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים.
כמו כן, מוסכם כי בהסתמך על החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה, התכנסה הוועדה הרפואית עוד ביום 27/9/04 והורתה להמציא לה חוות דעת של גסטרואנטרולוג.
המערער לא נבדק מבחינה פסיכיאטרית מאחר שהוועדה שללה צורך כזה.
7. בהחלטה שניתנה על-ידי, נשקלה האפשרות למתן רשות ערעור, ככל שהדבר נוגע לתחום הגסטרואנטרולוגי בלבד. אין מקום להתערב בקביעת המל"ל בנוגע לתחומים האחרים, וקביעתו לעניין זה של המל"ל, היא קביעה מחייבת (ראה גם בקשת ההבהרה שנתבקשה על ידי המשיבות בתיק בש"א 12258/08).
8. בדיקת ההליכים שהיו בבית משפט השלום מורה, כי בהחלטה מיום 3/6/08, ניתנה למערער הזדמנות חוזרת להגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים. יודגש, כי הערכאה הדיונית מצאה לנכון ליתן רשות להגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים, בשל התארכות הדיונים בפני הוועדה הרפואית של המל"ל. למרות האמור, לא הוגשה מטעמו כל בקשה במסגרת הזמן שהוקצב, ואף לא הוגשה בקשה להארכת מועד.
רק ביום 4/5/08, ותוך התעלמות מהחלטתו הקודמת של בית משפט השלום מיום 29/4/08, הוגשה בקשה למינוי מומחים – בקשה סתמית שאינה מפורטת, אינה מתייחסת מפורשות לתחום הגסטרואנטרולוגי, ובנוסף, כאשר זו אינה נתמכת בתצהיר ואינה מבהירה, מהם ההליכים בהם נקט המערער בפני הוועדה הרפואית כדי למלא אחר דרישותיה.
בנסיבות אלה, הייתה חשיבות רבה להגשתו של תצהיר, כדי שהערכאה הדיונית תוכל לחזור ולבדוק אם התארכות ההליכים בפני הוועדה הרפואית של המל"ל הייתה בשל מחדל של האחרונה או שמא מאופן התנהלותו של המערער עצמו.
זאת ועוד, הבקשה גם לא הוגשה על דרך הבאת ראיות לסתור, דבר אשר על פניו מצמצם את סמכותו של בית המשפט לחזור ולשקול אפשרות של פסילת ההחלטה בדבר קביעת הנכות על פי דין ומינוי מומחה מטעם בית המשפט.
 לאור הפירוט המובא לעיל, צודקות המשיבות כי דין הבקשה היה להידחות.
9. יחד עם זאת, במסגרת ההחלטה שניתנה על-ידי ביום 17/7/08, הוריתי למערער להמציא תצהיר מפורט לצורך מתן פרטים בנוגע למילוי אחר החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים מיום 27/9/04, לרבות הגשת חוות דעת חיצונית של מומחה גסטרואנטרולוג וכן פירוט הליכים נוספים שננקטו על-ידו, ככל שאלה נעשו לאחר ההחלטה מיום 27/9/04 ועד ליום 4/5/08.
הוריתי לעשות כן, בין היתר, גם בהסתמך על ההחלטה של בית משפט השלום, אשר סבר כי יש לברר מי גרם להתארכות ההליכים בפני הועדה הרפואית.
עיון בתצהיר מלמד כי ביום 29/5/05, נבדק המערער על ידי פרופ' אידלמן, שהוא מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגי. לא ברור אם הבדיקה על ידי מומחה זה נעשתה על-פי החלטת המל"ל, ולא ברור מה הייתה חוות דעתו. המערער לא פירט עובדה זו – מי ומתי הורה על בדיקתו על ידי פרופ' אידלמן.
עוד פורט בתצהיר כי ביום 27/11/05 התקבל פרוטוקול הדיון של הוועדה הרפואית לעררים. המערער טוען שאף הגיש לוועדה הרפואית ביום 3/10/06 את כל התיק הרפואי, וכי למרות האמור, לא סיכמה הוועדה את מסקנותיה.
אין התייחסות לשאלה, אם הוועדה חזרה והורתה על בדיקת המערער על ידי מומחה גסטרואנטרולוג, לאחר בדיקתו על ידי פרופ' אידלמן, ומדוע לא פנה לבית המשפט להורות למל"ל לסכם את מסקנותיה.
10. לא נעלם ממני כי גם התצהיר שהוגש אינו בהיר דיו, לוקה בחסר, וכי ראוי היה לצרף את המסמכים הנזכרים בו ולהשלים הפרטים החסרים בתצהיר. יחד עם זאת, בשל החשיבות המכרעת שיכולה להיות בעניינו של המערער לבדיקת הקשר הסיבתי בין התלונות של המערער לבין התאונה הנטענת, ככל שמדובר בתחום הגסטרואנטרולוגי, יש לאפשר בדיקת הנתונים העובדתיים, כפי שפורט בהצעתי בהחלטה מיום 17/7/08, ואולם כל זאת בכפוף לכך שהמערער ישא בהוצאות הדיונים שהיו עד כה, אשר גרמו להארכת דיון שלא לצורך, ימציא את כל המסמכים הנדרשים אשר יהיה בהם כדי לסייע בידי הוועדה הרפואית לסכם מסקנותיה, ובהעדר סיכום כאמור תוך זמן סביר, לאפשר לערכאה הדיונית לחזור ולשקול מינוי מומחה בתחום זה. ככול שקיימת עדיין דרישה לבדיקתו על ידי מומחה גסטרואנטרולוג חיצוני, יש למלא גם תנאי זה, למרות הטענה בדבר קיומם של קשיים כלכליים.בנסיבות אלה, יועמדו ההוצאות שעל המערער לשלם למשיבות ביחד, כתנאי להמשך בירור הקשר הסיבתי בנוגע לפגימה הנטענת בתחום הגסטרואנטרולוגי, על סך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, אשר ישולמו תוך 21 יום מהיום, וזאת בנוסף לתנאים הנוספים כפי שיפורטו כלהלן.
על המערער יהיה למלא אחר התנאים במצטבר.
בש"א 12258/08 + בש"א 13195/08:
11. בנוגע לבקשות שהוגשו, אלא למעשה נדונו ככל שנדרש במסגרת פסק הדין. בקשות אלה הובאו לדיון בפני, בשל הפגרה, רק עובר למועד מתן ההחלטה בתיק.
להבהרה:
בש"א 12258/08 – הערעור נדון רק בנוגע לתחום הגסטרואנטרולוגי.
בש"א 13195/08 – ככל שיש צורך בהוצאת צו למוסד לביטוח לאומי, תוגש בקשה ותידון בפני בית המשפט השלום.
התוצאה:
12. אשר על כן, אני קובעת כי בנוגע לתחום הגסטרואנטרולוגי בלבד, מתקבל הערעור, על פי התנאים שיפורטו להלן, כאשר התנאים הם במצטבר. בתחומים הרפואיים האחרים, קביעת המל"ל אשר קבעה נכות רפואית בשיעור 0% עומדת בעינה, והיא המחייבת.
13. לפיכך, אני מורה כי בכפוף לתנאים שיפורטו להלן במצטבר, יוחזר התיק לדיון בפני ביהמ"ש  השלום, אשר יברר, אם מילא המערער אחר הוראותיה של הוועדה הרפואית לעררים, ואם כן מדוע טרם ניתנה תשובה על-ידי הוועדה, בדרך של סיכום בדיקת המסמכים שנדרש המערער להציג. להלן פירוט התנאים המקדמיים:
א. המערער ישלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין ההליכים עד כה, בסך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, למשיבות ביחד, תוך 30 ימים מהיום.
ב. המערער יגיש תצהיר משלים בו יכללו כלל העובדות הרלוונטיות, לרבות הוספת פרטים מלאים ומפורטים, בנוגע לנושאים שפורטו בסעיף 9 פסקה שנייה של ההחלטה.
ג. קיימת עדיין דרישה להגשת חוות דעת של מומחה גסטרואנטרולוג, ישלים המערער את הנדרש, ויגישה תוך 60 ימים מהיום. עותק מחוות הדעת יומצא למשיבות ובמקביל לוועדה הרפואית של המל"ל.
ג. המערער יצרף לעותק התצהיר שהגיש לבית משפט זה ותצהיר המשלים, את המסמכים הנוספים הבאים: החלטת הוועדה הרפואית מיום 26/9/06, לרבות אישורים על המצאת המסמכים הנזכרים בסעיפים 11 – 13 לתצהיר שצורף.
ד. המערער יחזור ויפנה לוועדה הרפואית שליד המל"ל בבקשה לסכם את עניינו, תוך 30 ימים מהיום ועל הוועדה הרפואית יהיה ליתן תשובה לבקשת הפנייה תוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה החוזרת של המערער.
14. ניתן בזה צו המורה למל"ל, ענף נפגעי עבודה להמציא לב"כ המשיבות עותק מלא מתיקו של המערער, מר אלמוני ת"ז 27527654, בגין התאונה מיום 25/8/94, לרבות חוות דעתו של פרופ' אידלמן אשר בדק את המערער ביום 29/5/05. כמו כן ימסור המל"ל הודעה בכתב אם לאחר בדיקת המערער על ידי פרופ' אידלמן, יש עוד צורך בבדיקת המערער על ידי מומחה גסטרואנטרולוג.
על ב"כ המשיבות להמציא הצו לידי המל"ל (ראה גם בש"א 13195/08).
לא ימלא המל"ל אחר צו זה ובמועד, יהא רשאי בית המשפט לשקול הוצאת צו הבאה.
15. יבחר המערער שלא למלא אחר התנאים המפורטים לעיל, יודיע על כך בהודעה בכתב תוך 15 ימים מהיום, ובמקרה כזה, יימשך הדיון בבית משפט השלום בהתאמה לאמור בהחלטה מיום 3/6/08. במקרה זה, ישא המערער בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשל ההליך בפניי בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
16. בכפוף למילוי התנאים המפורטים לעיל במצטבר, ייקבע מועד לדיון בפני בית משפט השלום תוך 60 ימים מהיום, לצורך בירור אם מילא המערער אחר הוראות הוועדה הרפואית לעררים. לעניין זה, השתהות הוועדה, על אף מילוי הנדרש על ידי המערער – יכול שתביא למינוי מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגי על ידי בית משפט השלום. אי מילוי התנאים שנדרשו או נדרשים על ידי הוועדה הרפואית לעררים, יכול שיפורש כוויתור מצד המערער על הבקשה למינוי מומחה בתחום זה. תינתן החלטה של הוועדה הרפואית לעררים הקובעת את שיעור הנכות גם בתחום זה, יהיה בה כדי לחייב את המערער.
 הפיקדון, אם הופקד, יועבר לבית משפט השלום, לכיסוי ההוצאות שנפסקו בפסק דין זה.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום י' באלול, תשס"ח (10 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.

ס' ה ש' וסרקרוג 54678313-3385/08

ש' וסרקרוג, שופטת
ס' נשיאה

רוצה להגיב למאמר?

כתובת הדוא ל שלך לא יפורסם. שדות חובה מסומנים *