אחוזי נכות לנפגע תאונת דרכים וגובה הפיצויים

תגובות 0 על ידי ב פסקי דין
8 ביולי 2014
פסק הדין ניתן ב-יום חמישי 06 יולי 2006
בתי המשפט
בית משפט השלום חיפה א  028932/01בפני: כב' הנשיא אהוד רקם תאריך: 06/07/2006

בעניין: אלמוני
ע"י ב"כ עו"ד איסק פארי
התובענ   ג   ד

המגן חב' לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נעמי אלסטר
הנתבעת

פסק דין
 1. התובע, יליד 1978, בן 28 כיום, סטודנט (לתואר הנדסאי אדריכלות), עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 23/05/01, בה נפגע ברגלו הימנית (שני שברים בברך), עת מונית התנגשה בקטנוע עליו נסע (להלן – התאונה).
הנתבעת הינה מבטחת הקטנוע של התובע.
2.  אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק הפלת"ד.
3.  פרופסור וולפין מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי לצורך הערכת נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה (להלן – המומחה).
המומחה קבע, בחוות דעת מיום 10/06/04, כי כתוצאה מהתאונה סובל התובע מכאבים והגבלות בתנועות ברך ימין וקבע לו נכות צמיתה בשיעור 10%.
4.  ב"כ הצדדים חלוקים באשר להשפעת הנכות על תפקודו של התובע וכן באשר לפריטי הנזק וגובהם.
5.  לאחר שמיעת עדויות ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:
5.1.  נכות רפואית –
הצדדים העלו בסיכומיהם טענות בעניין שעור נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה תוך העלאת הסתייגויות מקביעות המומחה בחוות דעתו, וזאת על אף שהצדדים ויתרו על חקירת המומחה.
על כן, קביעות המומחה בחוות דעתו המומחה לא נסתרו, ולכן שוכנעתי להעדיף את האמור בחוות דעתו על פני טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם.
אי לכך, אני קובע כי נכותו הרפואית של התובע בעקבות התאונה מסתכמת ב 10%, כאמור בחוות דעת המומחה.5.2.  נכות תפקודית –
הצדדים העלו בסיכומיהם טענות בעניין שעור נכותו התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה.

הנתבעת טענה לקיומה של נכות אורטופדית קודמת אצל התובע, עקב פגיעתו בתאונות דרכים קודמות לתאונה.
בנוסף, הצדדים טענו לקיומה של נכות תפקודית פסיכיאטרית אצל התובע (התובע טוען כי נכות זו נגרמה בעקבות התאונה והנתבעת טוענת לקיומה של נכות פסיכיאטרית טרם התאונה).
על פי סע' 6א' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ותקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 (להלן – התקנות), הוכחת כל עניין שברפואה תעשה על ידי מומחה מטעם בית המשפט.
גם מצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונת הדרכים צריך להיקבע על ידי מומחה רפואי שנתמנה על ידי בית המשפט (גם כאשר מדובר בהעלאת טענה של מצב רפואי קודם על ידי הנתבעת; ראה לעניין זה –  תקנה 3 לתקנות; רע"א 1426/03 נאסר בלאל ו-2 אח' נ' שולי אברג'יל, תק-על 2003(1), 2006).
הצדדים ויתרו על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי בתיק (ראה – הודעת ב"כ התובע מיום 20/06/05).
אשר על כן, טענות הצדדים בעניין זה, נדחות.
בשים לב לקביעות המומחה בחוות הדעת, למהות עיסוקו של התובע לפני התאונה (עבודות מזדמנות אשר חלקן כלל מאמץ פיסי), ומצד אחר להשכלתו (סטודנט לאדריכלות) ועבודתו כיום (עוזר ליועץ בטיחות בעסקו של אביו), ולכך שעקב גילו הצעיר של התובע אין אפשרות ממשית לקבוע מה יהיה תחום עיסוקו בעתיד, אני קובע כי נכותו התפקודית היא בהתאם לנכות הרפואית שנקבעה לו בתחום האורטופדי על ידי המומחה, היינו – 10% נכות (ראה לעניין זה – ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח', פ"ד נב(3), 792, עמ' 799 – 800).
5.3.   נוכח האמור לעיל , אני מעריך את נזקיו של התובע כדלקמן:
5.3.1.  כאב וסבל –
לפי 10% נכות ו 8 ימי אשפוז –  21,132 ₪, נכון להיום.
5.3.2.  הפסדי השתכרות לעבר –
התובע לא עבד באופן סדיר לפני התאונה (התובע עסק בעבודות "מזדמנות" ולאורך תקופה קצרה בכל עבודה).
עבודתו האחרונה של התובע היתה במסעדת "פורטובלו" ואף בה עבד במשך מספר חדשים בלבד.
התובע אמנם טען כי מספר חדשים לפני התאונה עבד בעסקו של אביו כעוזר ליועץ בטיחות ואף הציג תלושי שכר לחדשים אלו, אולם אביו של התובע בחקירתו הנגדית טען במפורש, כי התובע לא הועסק אצלו כלל טרם התאונה וכי הוא התחיל לעבוד בעסק רק מספר חדשים לאחריה (ראה עדות אבי התובע בעמ' 8 ו 9 לפרוטוקול ישיבת 12/03/06).
התובע טען בנוסף כי טרם התאונה עבד בנוסף לעבודה במסעדת "פורטובלו" ואצל אביו, גם במסעדות נוספות בתל אביב ("הציץ ביץ" ו"קפה הבימה"), ומשכורתו במקומות אלה התבססה בעיקר על טיפים.
התובע לא הניח תשתית ראייתית להוכחת טענה זו (אם באמצעות העדת מעסיקיו או עובדים נוספים במסעדות או באמצעות ראיות אחרות), ועל כן דינה להידחות.
בנוסף, שיעור השתכרותו של התובע השתנה בעת מעברו בין מקומות העבודה השונים (ראה – תלושי שכר חלקיים שהוצגו על ידי התובע ואישור המל"ל אשר הוגש על ידי הנתבעת).
אי לכך, ראוי להעריך את הפסד השתכרותו של התובע בעבר על בסיס גלובלי, בהתחשב, בין היתר בשיעור השתכרותו של התובע במקומות העבודה השונים לפני ואחרי התאונה, מס' ימי אי הכושר בהם שהה (אשר בגין חלק מהם המשיך לקבל שכר מאביו; ראה – תלושי השתכרות בחדשים 07-05 לשנת 2002), נכותו התפקודית וכל פרמטר רלוונטי נוסף.
אשר על כן, אני מעריך את הפסד כושר השתכרותו של התובע בעבר בסך של – 16,000 ₪, נכון להיום.
5.3.3.  הפסדי השתכרות לעתיד –
עקב גילו הצעיר של התובע אין אפשרות ממשית לקבוע מה יהיה תחום עיסוקו בעתיד.
על כן, ובשים לב לנתוניו של התובע (ובין היתר את עובדת היותו סטודנט לתואר הנדסאי אדריכלות), יש לערוך את החישוב בהסתמך על השכר הממוצע במשק (ראה לעניין זה – ת"א (ירושלים) 6101/04 משה אזולאי נ' עומרי אבקסיס ואח', תק-מח 2006(1), 3210, עמ' 3213; ע"א 5052/92 גבריאל שיק נ' רונית מטלון ואח', תק-על 94(3), 2119, עמ' 2122; רע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רים אבו חנא ואח', תק-על 2005(3), 3932, סע' 50 – 34 לפסק הדין; ע"א (חיפה) 1844/00 סאלח עלי ואח' נ' רים דאוד ו-2 אח', תק-מח 2001(2), 2355).
הנתבעת טוענת בנוסף, כי התובע הפסיק את לימודיו בבית הספר בגיל מוקדם ואין לו תעודת בגרות, דבר היכול להוות אינדיקציה לכך שהתובע אינו צפוי להגיע לרמת השתכרות בגובה השכר הממוצע במשק.
אין בידי לקבל טענה זו – ראיות ואינדיקציות לגבי הנפגע הספציפי, יאפשרו לסתור את החזקה בדבר חישוב הפסדי כושר השתכרות על בסיס השכר הממוצע במשק, רק במקום בו יש להן משקל רב והן מלמדות בהסתברות גבוהה כי הנפגע אמנם היה משתלב בעתיד במקצוע מסוים ששיעור ההשתכרות בו נמוך מהשכר הממוצע במשק (ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רים אבו חנא ואח', תק-על 2005(3), 3932, סע' 49 לפסק הדין).
בענייננו, הנתבעת לא הצליחה להוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת כי לתובע נתונים ספציפיים המעידים על כך שרמת השתכרותו בעתיד תהיה נמוכה מהשכר הממוצע במשק (בעניין זה יצוין שכאמור התובע כיום הינו סטודנט לתואר הנדסאי אדריכלות).
בנוסף, בהתחשב בנתוניו של התובע, אני קובע כי נכותו התפקודית משקפת את הגריעה מכושר השתכרותו (ראה – ע"א 722/86 – יאסר יונס נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, פ"ד מג(3), 875 ,עמ' 878-879).
בנסיבות האמורות ראוי להעריך את נזקו לעתיד בפרמטר של הפסד כושר השתכרות, על בסיס גלובלי ובזיקה לפרמטרים הבאים – השכר הממוצע במשק, ניכויי מס, נכותו התפקודית של התובע, גילו ומשך שנות העבודה שנותרו לו עד גיל 67.
על פי הנזכר אני מעריך את הפסד כושר השתכרותו של התובע בעתיד בסך של – 165,000 ₪, נכון להיום.
5.3.4.  הוצאות (לעבר ולעתיד) –
בשים לב לקבלות שהציג התובע (קבלות מעטות וחלקיות בלבד), לנכותו הרפואית והתפקודית של התובע, לתקופת אי הכושר לאחר התאונה ולכך שהתובע זכאי להחזר חלק מהוצאותיו מקופת החולים, אני קובע בראש נזק זה פיצוי גלובלי של – 2,500 ₪, נכון להיום.
5.3.5.  עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד) –
התובע לא הצליח לכמת פריטי ראש נזק זה כנדרש בהליך אזרחי.
יחד עם זאת, בשים לב לנכותו הרפואית של התובע, למהות הפגיעה לטיפולים להם נדרש ויידרש (בהסתמך בין היתר על התיעוד הרפואי הרלוונטי לפיו התובע עבר שני קיבועים באמצעות ברגים ותיל מתכת ועל עדויות אביו וחברו) ולתקופת אי הכושר לאחר התאונה, אני קובע פיצוי על דרך האומדנא, בסך של 5,000 ₪, נכון להיום.
5.3.6.  סה"כ הפיצוי המגיע לתובע לפני ניכויים – 209,632 ₪.
5.3.7.  ניכויים –
מסכום הפיצוי המגיע לתובע יש לנכות את השווי המשוערך של התשלומים תכופים שקיבל התובע מהנתבעת, לפי הפרוט הבא:
20,000 ₪ מיום 10/01/02 ובשערוך להיום – 26,525 ₪.
16,000 ₪ מיום 08/07/02 ובשערוך להיום – 19,855 ₪.
סה"כ הסכום לניכוי, נכון להיום – 46,380 ₪.
5.3.8.  סה"כ הפיצוי המגיע לתובע לאחר ניכויים – 163,000 ₪ (מעוגל).
6.  אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 163,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ מהסכום הקבוע בסע' 5.3.6 לפסק הדין (סך הפיצוי לפני הניכויים; ראה לעניין זה – ע"א 841/02 מזל ששון-האלמנה ואח' נ' אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ואח', פ"ד נח(4), 865, עמ' 866 – 867), או מהסכום הקבוע בסע' 5.3.8, במידה וכבר שולם ע"י הנתבעת שכ"ט עו"ד בגין התשלומים התכופים, בנוסף תשא הנתבעת באגרת משפט משוערכת אם שולמה ויתרת אגרה אם חלה.
5129371
54678313החיובים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
7.  המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.
5129371
54678313
אהוד רקם 54678313-28932/01
ניתן היום י' בתמוז, תשס"ו (6 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.
אהוד רקם, נשיא בפועל

רוצה להגיב למאמר?

כתובת הדוא ל שלך לא יפורסם. שדות חובה מסומנים *