תשלומים במסגרת הסדר פשרה – תביעה נגד עו"ד

תגובות 0 על ידי ב פסקי דין
19 בינואר 2014
פסק הדין ניתן ב-יום שני 07 יולי 2008
בתי-המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו א  016443/04
לפני: כב' השופטת חנה ינון  תאריך: 7/7/08
 בעניין פלוני על ידי עו"ד אדוארד דביר התובענ  ג  ד
 1. עו"ד בובליל רמי
על ידי עו"ד נעמי אלסטר
2. עו"ד אהרון איטח
על ידי עו"ד שטיין אהוד הנתבעים
פסק דין
1. זוהי  תובענה על סך של 348,348 ₪ שעניינה תביעה כנגד עורכי דין בגין טענה לאי-קבלת כספים אשר שולמו במסגרת הסדר פשרה.
רקע עובדתי
2. התובע הינו בעל מניות בחברה העוסקת בענף הבנייה "ג.צ.נ.ל. חברה לבניין ולפיתוח בע"מ".
 (להלן: "ג.צ.נ.ל").
3. התובע הינו בעל מניות אף בחברת "ניו לאק חברה לבנייה ולפיתוח בע"מ".
 (להלן: "ניו לאק").
4. חברת "סולל בונה בע"מ" שילמה בשנת 1995 כספים לניו לאק במסגרת הסכם בוררות בו ניתן פסק בורר ביום 12.8.01 על פיו תשלם סולל בונה לזו סך של 175,00 ₪.
 (להלן: "כספי הבוררות"; "כספי סולל בונה").
5. הנתבע מס' 1 הינו עורך דין אשר ייצג את ניו לאק בהליך הבוררות.
6. הנתבע מס' 2 הינו עורך דין אשר ייצג את התובע בעת הרלבנטית.
7. התובע גורס כי עם חלוקת כספי הבוררות לא זכה לקבל חלקו הראוי בכספים, וזאת מחמת רשלנות הנתבעים אשר לא שמרו על אינטרסיו.
8. הנתבעים גורסים כי לתובע לא הגיעו כל כספים מכספי הבוררות שכן אין לו כל מעמד משפטי בחברת ניו לאק.
דיון
9. בתצהירו ת/1 העיד התובע כי הינו בעל  מחצית ממניות חברת ג.צ.נ.ל. ומנהלה – כשהמחצית האחרת מוחזקת ע"י חברת ניו לאק.
10. בחברת ניו לאק בעלת המניות העיקרית  הינה גב' שלי בכור, ביחד עימו, כאשר לו מניה אחת בודדת.
 11. המנהל ובעל הרוח החיה בחברת ניו לאק הינו אחיה של שלי בכור – מר יהושע ברק, מנהלה של זו, אשר עבד עימו בשיתוף פעולה בענף הבנייה, לרבות שיתוף פעולה בין שתי החברות דנן.
 (להלן: "מר ברק").
12. ניו לאק הגישה תביעה כספית לקבלת תשלומים בגין עבודה שבוצעה כנגד חברת סולל בונה.
13. הנתבע מס' 1,  עו"ד בובליל, ייצג בשנת 1996 את ניו לאק בהליך בוררות זה, אשר הסתיים בפסק בורר, במסגרתה שילמה סולל בונה לניו לאק הסך של כ – 175,000 ₪.
14. התובע, שרצה לקבל אף הוא מכספי סולל בונה, הגיש באמצעות הנתבע מס' 2, עו"ד איטח, ביום 19.6.97 המרצת פתיחה בתיק 917/97 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר עליו כבעל זכויות במחצית הכספים שיתקבלו מסולל בונה ומפרוייקט בניה משותף ברחוב פינסקר מס'  26 בתל-אביב.
15. ביום 14.8.97 נחתם הסכם פשרה בהליך זה בין התובע לבין מר ברק וניו לאק כדלקמן:
"1.  מוסכם בזאת, כי כל הכספים וההוצאות אשר שולמו ע"י צדדים שלישיים לכיסוי חובותיהן של חברת ג.צ.נ.ל. חב' לבנין ופיתוח בע"מ ו/או חב' ניו לאק חב' לבנין ופיתוח בע"מ, יוחזרו לצדדים השלישיים כשהם צמודים למדד יוקר המחיה מיום התשלום בפועל.
במניין החובות ימנו כל הכספים אשר שולמו לבנקים, לספקים, לעובדים, לעורכי דין, להוצאות בית המשפט, תשלומים לחברות ביטוח, לתיווך "קנין". יתרת הכספים שתוותר לאחר ניכוי החובות המוזכרים לעיל, וכן לאחר תשלום החובות לשלטונות המס בגין התקבול העתידי מסולל בונה שאמורה חב' ניו-לאק לקבל, יחולקו שווה בשווה בין ניו לאק לבין פלוני.
2. מוסכם בזאת כי כספים שבעלי המניות של חב' ג.צ.נ.ל. חב' לבנין ופיתוח בע"מ ו/או צדדים שלישיים, אשר ניתנו כהלוואה לחברות הנ"ל ו/או כספים אשר יוחזרו, במלואם למשלמי הכספים בפועל, כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן ונושאים ריבית כחוק מיום התשלום בפועל.
3. באם חובות חברת ג.צ.נ.ל. חב' לבנין ופיתוח בע"מ ו/או חב' ניו לאק חב' לבנין ופיתוח בע"מ, עלו בהיקפם על התקבולים שיתקבלו  מחברת סולל בונה, מתחייב כל צד להסכם זה לשלם את חלקו היחסי ביתרת החוב הנותרת תוך 30 יום מיום עריכת החשבון הסופי בין הצדדים".
  (להלן: "הסכם הפשרה").
 16. לטיעונו, עו"ד איטח כשל בהליך ביניים בבקשה למתן צו עיקול וכן לא הכליל בהסכם הפשרה סעיף הסכמה לעיקול כספי סולל בונה, אף שניסח הסכם זה, ועקב כך ארע שמר ברק נטל כל כספי סולל בונה בלא להעביר לידיו כל סכום שהוא.
17. לגרסתו, שילם כספים עבור חובות ג.צ.נ.ל. ועל כן היה עליו לקבל מחצית מן הכספים ביחד עם מר ברק, לאחר תשלום לנושים.
18. כספי סולל בונה הועברו ע"י עו"ד בובליל למר ברק.
19. בתגובה לטרוניה שהביע על כך, יעצו עו"ד בובליל לתבוע ישירות את מר ברק לתשלום כספים מכספי סולל בונה.
20. לדידו, עו"ד בובליל בהעבירו כספים אלה למר ברק, פעל בניגוד להסדר הפשרה בינו לבין מר ברק וניו לאק, אודותיו ידע.
21. עו"ד איטח שיגר אל מר בובליל מכתב בעניין זה, אך עו"ד בובליל פעל בניגוד לו ולא שמר כספים עבורו.
22. לעמדתו, שני עורכי הדין גרמו לו נזק בכך שלא קיבל הכספים הללו שעה שנדרש לשלם חובות עתק עבור ג.צ.נ.ל. בסכומים של 4,825,432 ₪, כשניו לאק חמקה מהם.
23. לא ידוע לו במדוייק מה הסכומים שהתקבלו מסולל בונה, אולם על פי המפורט בפסק הבורר מעריך הוא, על פי חישוביו, הסכום המשוערך המגיע לו בסך של 348,348 ₪.
24. מנגד, העיד הנתבע מס' 1, עו"ד בובליל, בתצהירו נ/1 כי לא היה מעורב בהליך המרצת הפתיחה דנן ואף לא בעריכת הסכם הפשרה.
25. לראייה, מפנה הוא למכתבו מיום 30.7.97 אל עו"ד איטח בו מציין הוא כי משרדו אינו מייצג את חברת ניו לאק ומר ברק וכן אינו משמש כתובת למסירת כתבי בי-דין עבורם.
 (ראה: נספח 1 ל – נ/1).
26. לדבריו, התובע סבור כי הוא ייצג המשיבים דשם, אך תכן מכתבו זה, כפי הנראה, נשכח מליבו.
27. מבדיקת התיק בו נוהלה המרצת הפתיחה 917/97 עולה כי בית המשפט לא נעתר לבקשותיו להטיל עיקול על הכספים הנובעים מהליך הבוררות.
28. כן עולה כי לא ניתן פסק דין המאשר הסכם הפשרה אלא נקבע כי התובענה תימחק, לאור הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.
29. התובע היה בעל מניה בודדת בניו לאק וכן לא היה מנהל בה, אלא מנהל בחברת ג.צ.נ.ל.
30. בבוררות ייצג את חברת ניו לאק ומר ברק, אולם לא ייצג את התובע אשר יוצג ע"י מר איטח.
31. התובע מעולם לא נתן בידו יפוי כח לפעול בשמו באופן אישי או בשם חברת ג.צ.נ.ל. והיותו בעל מניית מיעוט בניו לאק, אינו מקנה לו מעמד באחרונה.
32. לעמדתו, הסכסוך בין התובע וג.צ.נ.ל. לבין ניו לאק ומר ברק אינו מעניינו – ושולל הוא כל חישוב כספים שערך התובע בתביעתו דנא.
33. בייצגו את מר ברק לא ידוע היה לו כי זה נמצא בהליכי פשיטת רגל – ובכל מקרה, על פי  פרוטוקול ת.א. 5446/01 המוזכר ע"י התובע, שהה מר ברק בהליכי פשיטת רגל עד שנת 2000 – בעוד שפסק הבוררות ניתן לאחר מכן, ביום 12.8.01.
34. הנתבע מס' 2, עו"ד איטח, העיד בתצהירו נ/2 כי התובע פנה אליו בשנת 1997 על מנת לסייע לו להשיג מעמד משפטי בחברת ניו לאק באמצעות הליך למתן פסק דין הצהרתי.
35. הצדדים הגיעו להסדר פשרה ביניהם במסגרת תיק המרצת הפתיחה כפי שציפה התובע, לאמור, יצירת מעמד משפטי "יש מאין".
36. לצורך כך הכין טיוטת הסכם פשרה אשר התובע נטלה, ישב עם מר ברק, תיקנו – וחזר אליו עם הטיוטה המתוקנת.
37. עם קבלתה, חתמו על נוסח זה התובע ומר ברק כהסכם פשרה.
38. מעולם לא נתבקש לעשות כל פעולה לאבטחת קבלת הכספים – ותפקידו הסתיים עם הגשת הסדר הפשרה החתום.
39. עוד ביקש התובע לשגר מכתב לעו"ד בובליל כדי ליידעו בדבר הסכם הפשרה, ותו לא.
40. במועד הגשת התביעה בפנינו, ביום 21.1.04, ידע התובע על כל עובדות המקרה, אולם לא תבעו, אלא הוסיפו כנתבע נוסף רק ביום 21.6.05, כשנה מאוחר יותר, דבר המצביע על כך, לדידו, שהתובע עצמו לא ראה בו גורם שעליו לשלם כספי הבוררות.
דיון והכרעה
מעמד עו"ד ר. בובליל
41. עו"ד בובליל שימש כעורך דינם של ניו לאק ומר ברק, ולא ניתן לחייבו באופן אישי בגין חובות שחבה, לכאורה, ניו לאק לתובע, בה אוחז התובע במניה אחת בלבד, ובוודאי שלא בחובות מר ברק לתובע, שכן הוא שותפו לענייני הבנייה.
42. תמוהה העובדה שהתובע לא פנה בתובענה עצמאית וישירה כלפי מר ברק, שכן הוא בעל דברו, על פי תצהירו שלו, ופעל כשותף עימו בפרוייקטים לבנייה.
43. מחדל זה נזקף לחובתו, וודאי ש"טעמו עימו" אם לא תבעו הן על דרך תובענה כספית שמקורה במימוש הסכם הפשרה והן על דרך של תביעה למתן חשבונות ובהמשך, בכפוף לפסקו של בית המשפט, תביעה כספית בין שותפים.
44. על אי פעולתו התמוה, בלשון המעטה, בעניין זה העיד התובע  כדלקמן:
"ש.   … אתה יכול להסביר לבית המשפט למה אתה מעולם, מעולם לא הגשת תביעה על הכסף מברק, למה לא תבעת אותו?
ת. הוא אמר לי לא צריך. יש לסולל בונה כסף, אנחנו נעקל את הכסף. הוא תבע אותו. תבע את ניו לאק גם כן, יש תביעה לזה.
ש. מה?
ת. הוא תבע אותו.

ש. מי זה הוא, תבע את מי ואיפה תבע? אתה חולם פה?
ת. למה אני חולם ?
ש.  תראה, הסכם פשרה היה לך ב – 97.
ת. כן.
ש. אמרת לנו שקיבלת מה שרצית.
ת. כן.
ש. נכון ?
ת. כן.
ש. אחרי זה, אחרי 97 תבעת את ברק שלקח את הכסף כמו
שאתה אומר ?
ת. אני לא יודע. זה מה שהוא עשה, הוא טיפל לי בזה, הוא אמר לי כל הזמן תהיה רגוע, הכל בסדר, לא צריך שום דבר, שב, הכל יהיה בסדר.

ש. למה לא תבעת את ניו לאק ?
ת. את ניו לאק ?
ש. כן. הלוא ניו לאק קיבלה כסף מסולל בונה, נכון ?
ת. כן.
ש. כן. למה לא תבעת את ניו לאק ב – 2004?
ת. אני, אני, לא יודע. אני תבעתי את סולל בונה. תבעתי את העורך דין, למה לתבוע את ניו לאק, ניו לאק זה אני.
ש. ניו לאק זה אתה?
ת. כן… שותף. איך אני אתבע את החברה שלי? אני תובע את הכסף שהם גנבו לי קודם. אז מה אם יש לי מנייה אחת?
ש. הבנתי את העניין עם ניו לאק, למה לא תבעת את ניו לאק כי ניו לאק זה אתה. אז אם ניו לאק זה אתה, אז קיבלת את הכסף מסולל בונה?
ת. אני לא קיבלתי שום דבר."
 (ראה: פרוטוקול עמ' 38 שורות 18-25, עמ' 39 שורות 1-10 וכן ראה: עמ' 47 לפרוטוקול שורות 23-25, עמ' 48 שורות 1-11).
45. עולה מאלה, כי התובע נמנע במודע מלתבוע את הישות המשפטית שנטלה כספיו, בנימוקיו הדלים והבלתי משכנעים דלעיל, ובכך נזקף לחובתו אשם תורם בשיעור של מאה אחוז לאי קבלת הכספים ולעניין זה ראה ע"א 6581/98 זאבי זאב נ' מדינת ישראל מחלקת עבודות ציבוריות, פ"ד נט, (6) 1, כדלקמן:
"דוקטרינת האשם התורם מקורה בדיני הנזיקין … משמעותה הגנה למזיק, לא מפני האחריות בנזיקין גופה, אלא מפני החובה לפצות את הניזוק על כל נזקו. זוהי הגנה מודרגת. כלומר, היקפה אינו קבוע מראש, אם כי נתחם בכל מקרה ומקרה על-פי הנסיבות."
 כן ראה ע"א 3912/90 EXIMIN S.A נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, פ"ד מז (4) 64, בעמ' 76-77, כדלקמן:
"מהתנהגות הצדדים עולה, שהם לא טרחו לשתף פעולה בינם לבין עצמם. הצדדים היו חלוקים ביניהם לגבי נטל האחריות לביצוע פעולות שונות ובמקום להסדיר וליישב ההדורים, פעל כל אחד מהם, לכאורה, על דעת עצמו, בעצמו עיניו לגבי הנזק שעלול להיגרם ובהניחו שהאחר יישא בו. כל אחד מהם, למעשה, צפה את הנזק אך לא טרח להבהיר לאחר את סכנת קיומו ולא טרח לגלות לו ולמנוע את הנזק, למרות יכולתו הברורה לעשות כן. אי שיתוף פעולה (או אי גילוי) מהסוג הקיים כאן אומנם איננו משחרר מחובה זו את הצד שעליו לבצע, אולם השאלה היא האם אין בו כדי להעניק לו הגנה חלקית".
ובהמשך נקבע בעמ' 84-85, כדלהלן:
"הכרה בהגנת אשם תורם בנסיבות אלה, אינה אלא הוספת קריטריון חיצוני נוסף, שאינו תואם תמיד את ציפיות שני הצדדים, והנמקות קיומו בראש ובראשונה במוסר, בצדק ובהגינות…
…בסיטואציה כמו זו שלפנינו, בה מדובר, למעשה, בשני צדדים שתרמו לנזק בהתנהגותם, חלוקת האחריות היא התוצאה המתבקשת. התובע, שוב, אינו יכול לטעון, כי זכאי הוא להסתמך על הביצוע של הצד שכנגד, שכן לנתבע זכות לומר זאת באותה מידה. כך גם אין התובע יכול להיבנות מטענות שעניינן הפן המוסרי של קיום הבטחות. אין גם קושי מבחינת יישום הדוקטרינה, שהרי כשם שתקבע אחריות הנתבע לנזקי התובע תקבע גם אחריות התובע לנזקי הנתבע. כל קביעה אחרת תביא ליצירת מעגל שוטה, שהרי מאחר וכל אחד מהצדדים הוא מפר, יש להטיל על כל אחד מהם, לכאורה, אחריות מוחלטת בגין הנזק שנגרם עקב ההפרה לצד שכנגד…".
וכן ראה ת"א (חיפה) 333/95 – אברהם שוסטר נ' יעקב אוגרון , תק-מח 2001(2), 7066 ,עמ' 7084, כדלקמן:
"כפי שצוין, פיתוחה של דוקטרינה זו בדיני החוזים מתאפשרת, מאחר שמבחן ציפיותו של הצד הנפגע אינו יכול עוד לשמש מבחן בלעדי, וגם ה"צד נפגע" נדרש למלא נטלים המוטלים עליו, מכוח היותו צד לאותו חוזה. עוד אעיר, שהגם שישומה של דוקטרינה זו באה בעיקר כדי להקנות לבית המשפט שיקול דעת לצורך קביעת הפיצויים הראויים…
…למרות שהדוקטרינה של "אשם תורם" היא מתחום הנזיקין (סעיף 64 לפקודת הנזיקין), הדעה היא שיש מקום לפיתוחה של דוקטרינה זו גם בדיני החוזים, כאשר שני הצדדים לחוזה תרמו בהתנהגותם לנזק בהתנהגותם.
…בשל קרבה רעיונית זו בין שני התחומים הנ"ל, יש אפוא לתת תשובה כללית שיטתית ועקיבה לשאלות בדיני החיובים תוך התאמה לאותם טיעונים בתחום של דיני הנזיקין…".
לעניין "הגנת האשם התורם" יפים דבריו של המלומד אריאל פורת בספרו "הגנת אשם תורם בדיני חוזים", הוצאת תשנ"ז – 1997, בעמ' 14 -13, כדלהלן:
"הגנת האשם התורם הינה הגנה העומדת למפר חוזה כנגד הנפגע כאשר זה האחרון תרם באשמו לנזקיו. תוצאת תחולתה היא חלוקת נטל הנשיאה בנזקיו של הנפגע בין שני הצדדים לחוזה. הגנת האשם התורם מביאה לידי 'חלוקת אחריות אופקית', הנובעת מאחריות משותפת לאותם נזקים, להבדיל מ'חלוקת אחריות אנכית', הנובעת מאחריות נפרדת לנזקים או לחלקי נזק שונים."
כן גורס הוא בעמ' 100 כדלקמן:
"הגנת האשם התורם, המביאה לידי חלוקת האחריות בין הצדדים לחוזה, מיועדת למצוא את נקודת האיזון הראויה. מצד אחד היא מספקת תמריצים לנפגע-בכוח למלא את תפקידיו לפי חלוקת התפקידים הראשונית, ומן הצד האחר היא מותירה תמריצי קיום למפר-בכוח אף אם הנפגע-בכוח נכשל במילוי תפקידיו שלו. הגנת האשם התורם הופכת את שני הצדדים לחוזה למעוניינים בקיומו, כמו גם בהקטנה אופטימלית של נזקי אי-קיומו (אפילו אם כל צד בנפרד מעוניין בקיום החוזה ובהקטנת הנזקים בעוצמה פחותה מזו בה היה מעוניין בכך לו היו כל נזקי אי-הקיום מוטלים עליו), ניתן לומר כי בהגנת האשם התורם יש מתח טבוע; מתן תמריצים להתנהגות רצויה לאחד מפחית מתמריציו של האחר. אך מתח זה אינו בהכרח חסרון; לעיתים, דווקא הוא שיביא לידי פתרון אופטימלי".
עוד ראה "עיוני משפט", כרך כ', עמ' 20, מאמרו של כבוד השופט בדימוס מאיר שמגר "מגמות במשפט" בפרק "אשם תורם" כדלהלן :
"הדוקטרינה של האשם התורם היא יסוד מוסד בדיני הנזיקין (סעיף 64 לפקודת הנזיקין). הדעה הרווחת היתה שאין תחולה של דיני האשם התורם בדיני החוזים. דעה זו השתנתה, אם שני הצדדים לחוזה תרמו לנזק בהתנהגותם, יש לפתוח פתח להחלת הטענה של אשם תורם ולאפשרות לחלק את האחריות בין הצדדים".
לאור אלה, נדחית התובענה כלפי עו"ד בובליל.
מעמדו של עו"ד איטח
46. עו"ד איטח סייע בהגעת התובע ומר ברק להסדר בבית המשפט, אשר על פיו על מר ברק היה לשייר מכספי סולל בונה כספים לתובע ולג.צ.נ.ל. לאחר סילוק חובות לנושים שונים.
47. מר ברק לא עמד בהסדר זה, שכן התובע לא קיבל כל סכום שהוא לידיו, ואי עמידתו בהסדר זה אינה פרי מחדלו של עו"ד איטח.
48. לטעמי, עו"ד איטח סיים תפקידו עם הגשת ההסדר המתוקן ע"י התובע ומר ברק לאישור בית המשפט, ועם משלוח מכתב לעו"ד בובליל, ואין לזקוף עליו אי שיתוף הפעולה מצד מר ברק אשר נטל כספי סולל בונה.
49. התובע מלין עוד כי הליך עיקול שנקט עו"ד איטח נסתיים בהחלטה שלא נתקיימו נסיבות למתנו וזאת על פי החלטת בית המשפט מ – 10.7.97, ברם, התובע לא ביקש לנקוט הליך ערעור שכן סבר, מן הסתם, כי אין להשקיע כספים במימון הליך שכזה, ומחדל זה רובץ לפתחו.50. עוד אציין, כי אין יודע אם הספיקו הכספים לתשלום לנושים ובאם נותר סכום פנוי לחלוקה בין השותפים, אולם התובע לא הביא כל ראיות לעניין זה, דבר העומד לו אף הוא לרועץ בתובענתו.
 לפיכך, נדחית התביעה אף נגד עו"ד איטח.
51. לאור אלה, נדחית התביעה כנגד שני הנתבעים.
52. התובע ישלם לכל אחד מן הנתבעים הוצאות משפט בסך של 8,000 ₪ בתוספת דמי מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח העתקי פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.
ניתן בהעדר הצדדים, היום 7.7.08.
5129371
5129371
חנה ינון 54678313-16443/04
5467831354678313
חנה ינון, שופטת

רוצה להגיב למאמר?

כתובת הדוא ל שלך לא יפורסם. שדות חובה מסומנים *